המעבדה לאקולוגיה מולקולרית, אוניברסיטת אריאל

בעית זיהום הפלסטיק היא אחת הבעיות האקולגיות המרכזיות בעידן האנטרופוקן. חלקיקי פלסטיק מרחפים מצויים בריכוזים גבוהים במיוחד במימי הים התיכון של ישראל. הפלסטיק הוא חומר יציב ועמיד ומהווה משטח אידיאלי להתיישבות של מגוון גדול של מיקרואורגניזמים ימיים. אוכלוסיות המיקרואורגניזמים המתיישבים על חלקיקי הפלסטיק יוצרים אקוסיסטמה חדשה – הפלסטיספירה, המשפיעה על הסביבה הימית ועל מחזורי החומרים בים ובאטמוספירה. קבוצת המחקר ברשותו של דר' מתן אורן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אריאל דוגמת את חלקיקי המיקרופלסטיק (5 – 0.3 מ"מ) מפני הים ומקרקעיתו על מנת לאפיין את הרכבו ואת הרכב המיקרוביום שעליו. החלקיקים נאספים באמצעות רשת מנטה הנגררת ע"י ספינת המדאקס, נשטפים בזהירות במי-ים סטריליים, ומועברים בקירור למעבדה לצורך הפקת חומצות גרעין (דנ"א ורנ"א). אפיון הרכב המיקרוביום נעשה באמצעות שיטה חדשנית המבוססת על ריצוף ננופור מיניון ומאפשרת זיהוי מינים של חיידקים, אצות, פטריות ובעלי חיים ברזולוציה גבוהה לינק למאמר מס' 1.
המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם קבוצה מאוניברסיטת ליסבון בראשותה של פרופ' פאולה סוברל במימון משרדי המדע של ישראל ופורטוגל. הקבוצה הפורטוגלית דגמה מיקרופלסטיק באוקיאנוס האטלנטי במקביל לדיגומים לאורך החוף הישראלי במטרה לערוך השוואה בין הסביבות הימיות הנפרדות לינק למאמר מס' 2. כחלק מהמחקר מוצבים גם ניסויים בים ובמעבדה על מנת לבדוק העדפות ההתיישבות של חיידקים ופטריות לפולמרים שונים של הפלסטיק לינק למאמר מס' 3. תוצאות המחקר מצביעות על הרכב מינים ייחודי לפלסטיספירה בעל יציבות עונתית גבוהה יחסית לסביבת מי הים, העשיר ביצרנים ראשוניים כציאנובקטריות ואצות צורניות. בנוסף, זוהו ובודדו מספר מינים בעלי יכולת פירוק של פולימרים של פלסטיק ומולקולות אלקן. מחקר המשך מתבצע על תרביות טהורות של מינים אלה במטרה לפתח שיטות לביורמדציה של פסולת דלקים ופלסטיק.